1. |
תלמדו עברית
05:07
|
|||
|
הילדות שלי הייתה מאושרת
בשכונה של נרקומנים וזונות,
אבל עכשיו המציאות אחרת,
פליטים זרים, עובדים, מסתננים ברחובות.
על הנשים שלנו מסתכלים.
מלוכלכים, יושנים על ספסלים.
תפסיקו להטריד, תלמדו עברית.
אני אוהב שחורים בטלוויזיה
באינטרנט, אבל לא במכולת
או בשוק, ממששים לי את הפטרוזיליה,
שמים לי שמה וירוסים, אסור לי לאכול את זה.
כתוב לו על הדלת "משוך" והוא דוחף,
עונה לי באנגלית, נשמע לי מתחצף.
תקשיב לי טוב, פליט,
שב, תלמד עברית!
בן דוד שלי עושה להם טובה גדולה
ובאלפיים דולר משכיר להם דירה קטנה.
סודנים מניגריה דחוסים כמו טונה בקופסה,
מבסוטים מהחיסכון, מרגיש להם כמו קייטנה.
וכל דרפור בתחנה המרכזית,
מקשקשים בלי סוף באריתראית.
כבשו את תל אביב
ולא לומדים עברית.
חלקם בצד של הנביא מוחמד
אחרים הולכים עם צלב, ומחכים לישו.
לא מכבדים בכלל את החגים שלנו
ובגללם צומח האחוז בפשע.
תפסתי לשיחה את שון, אמרתי, "תתאפס,
תלך לברית-מילה ואחרי זה תתגייס.
תהיה חייל קרבי, ותלמד עברית."
לפני יומיים חניתי ברחוב חשוך
מכרתי קוק לחברים מתל ברוך.
שיכור סודני צץ מתוך האפלה
זרק עלינו אבן ופלט איזה קללה.
אני וקוקסינל בשם נריה
רדפנו אחריו, הטבענו אותו בים.
אל תתעסק איתי,
ותלמד עברית.
ועוד מקרה שמה זה מקומם אותי.
פגשתי את אלמז, קראתי לה לבוא איתי
לסטייקים בנתניה, אבל אותה זה לא הרשים,
רוצה רק עזריאלי בקומה החמישים.
את מסתננת רכושנית,
וחומרנית כמו ישראלית.
תתביישי לך!
תלמדי עברית.
אמרו לי, בוא נזרוק קוקטייל של מולוטוב
על הפולשים האלה, עניתי, חבר'ה זה לא טוב.
צריך להיות הומניים, לנהוג ברחמים,
ולגרש אותם מכאן רק באישור משרד הפנים.
בינתיים שון עושה לי פה שיפוץ,
זה לא יקר, כי שון טיפה לחוץ,
בורח משוטרים
ולומד עברית.
נסענו לאילת לנוח במלון.
והם כבר שם, הם נמצאים בכל מקום.
החדרנית שלי הייתה בהריון,
קיבלה צירי לידה באמצע ניקיון.
הספיקה להחליף לי מצעים
ואז ילדה על המיטה שלי.
יצאו לה תאומים,
תלמדו עברית!
|
||||
2. |
ספתא
04:49
|
|||
|
אני הלכתי בדרכי לבקר את ספתא,
קניתי לה פרחים בונבונים בירה וגם שאכטה,
רציתי לה לומר: "אני אותך אוהב",
רציתי לחבק להסתחבק להתקרב.
רציתי לבקר אותה, רצית עד מאוד,
רציתי לדבר איתה, נסעתי עד ללוד,
וכל מה שחטאתי שאני בחור רעב,
ואז ראיתי את הטרף בא ומתקרב.
שיגידם, טיגידם והלסת ברצפה,
אני חש תחושת נמלול חדרי הלב בהצפה,
אני חולה בראש וזה לא בריא בכלל,
זה לא בריא להתאהב בנערת חלל.
עם הליכה כמו בירח ונצנוץ כמו כוכבים,
עם שביל חלב בין החזה ובין כל שאר האיברים,
עם חיצים שהיא יורה עלי בריח של פרחים,
עם שפתיים אדומות כמו שקיעה בפלמ"חים.
עם מבט כמו של גנב היא גנבה אותי איתה,
ואחרי חמש דקות כבר היינו במיטה,
היא קשרה לי את הרגל את הפה ואת היד,
אחרי כמה ימים אמרה: "כבר לא תהיה לבד".
לא להיות לבד זה רצונו של כל גבר,
לרגע לא חשבתי, שלא הכל בסדר,
אז עשיתי לה תינוק ובטעות גם עוד אחד,
אחרי תינוק 14 לא החזקתי מעמד.
היום אני עובד כל יום משמונה עד חמש,
ומנסה לשרוד שבוע בלי להתייאש,
הוויסקי באינפוזיה ואני לא מתאושש,
בני, תברח מכל אישה יפה כמו מאש.
את ספתא לא ראיתי משהו כמו חצי יובל
החשק לחיים שלי הולך לו ונובל,
ונערתי שהייתה כה יפה ומרגשת
היום אישה גדולה שמנה עם אולקוס ועששת.
|
||||
3. |
האישה של חיי
06:12
|
|||
|
משי קולה מלטף ונינוח,
על רעם מחריש יתגבר.
והחיוך שלה רך וצנוע,
כל זר נהפך לחבר.
יש לה הומור שיפיח בי כוח,
דמיון שיצבע את ימי
בוקר עד ערב ורוב לילותיי
לא מתייאש, מחפש בלי מנוח
את האישה של חיי.
היא טבחית מעולה, זה בטוח
גמישה ונורא חושנית.
היא תשחרר את גופי המתוח
ויש לה גם תואר שני.
אם צריך להמתין ולטרוח
אני אתאמץ עד בלי די.
בוקר עד ערב ורוב לילותיי
לא מתייאש מחפש בלי מנוח
את האישה של חיי.
יש לה מבט שמאיר את החושך,
מגע שמניס מחלות,
מאמינה במוסר וביושר,
אך לא ממהרת לשפוט
היא תעזור לי לחיות ולשמוח,
תשכיח את כל צרותי.
בוקר עד ערב ורוב לילותיי
לא מתייאש, מחפש בלי מנוח
את האישה של חיי.
סיגל חכמה מדי
וגם נצלנית מעצבנת.
רוויטל שרצתה לבוא
לביקור ולצבוע קירות,
למרות שהיא יפה,
נראית לי לא שפויה.
ענת בגדה עם שוטר,
על זה אני לא מוותר.
אורטל עסוקה מדי,
חושבת שיש לה קריירה.
לא עונה לשיחות שלי,
נקייה ברמות מפחידות.
פזית לא רוחנית.
איילת נקמנית,
שברה לי את המאוורר
על זה אני לא מתפשר.
גיתית כשרונית מדי,
לכן היא כל כך מתוסכלת.
היא מוציאה את הדיכאון
על ראשי בצורות מצחיקות.
עושה פרצוף עקום
ולא אוכלת כלום.
לכן דרכנו תתפצל,
על זה אני לא מתנצל.
יש אהבה בעולם כמו שיש בו
שמש ורוח וים.
בואי נתחבק ונשב, נקשקש פה
בלי ציפיות, ככה סתם.
פעם שנייה השבוע נדמה לי
מצאתי, מצאתי אולי...
מה שחיפשתי שנים ארוכות
במסיבות וגם בלוויות
על חוף הים, בגנים ירוקים
בענני האבק בדרכים
במבוכים של מתכת קרה,
באווירה עירונית וזרה
ביום של חורף ביום של שרב
במה שאמרו ובמה שנכתב
בוקר עד ערב ורוב לילותיי
מה שחיפשתי, מצאתי אולי
את האישה של חיי.
|
||||
4. |
בסירה
04:28
|
|||
|
נִתֶּקֶת הַסִּירָה וּכְמוֹ בְּמִסְפָּרַיִם
נִקְטַע הַפְּתִיל בֵּין תְּמוֹל וּבֵין מָחָר.
מֶלְצַר הַגּוֹרָלוֹת מוֹשִׁיט לִי כּוֹס־לְחַיִּים:
"יִלְגֹּם נָא אֲדוֹנִי מִיֶּקֶב הַנֵּכָר."
הֲלֹא יָדִי - הַזּׂאת! - מָזְגָה אֶת הַקֻּבַּעַת
וְהִיא גַם תַּגִּישֶׁנָּה לְמוֹ פִי.
הַתּׂרֶן מֵרָחוֹק כְּרׂאשׁ נִטְבַּע־לָדַעַת
שׁוֹקֵעַ וְעוֹלֶה. נִדְמֶה לִי: זֶה גוּפִי.
אֲנִי אֶגְמַע. אַךְ הֶרֶף כִּמְעַט רֶגַע...
עוֹד זִיז עֲקַלָּתוֹן!
עוֹד זְנִיק אֲחוֹרַנִּית!
נָא עֲקַלְקֵל דַּרְכִּי תּוֹפֵשׂ־הַהֶגֶה.
יוֹתֵר מִדַּי הֵישַׁרְתָּ קַבַּרְנִיט.
|
||||
5. |
כל דבר מזכיר לי אותה
03:06
|
|||
|
הפינה של הרחוב בדרך יפו,
והחול באצבעות על הרגליים,
החור במדרכה שלא היה פה,
כל דבר מזכיר לי אותה.
הצמות של הילדה שמשחקת,
והשומשום והקצח על הלחם,
הרגע בו הרוח משתתקת,
כל דבר מזכיר לי אותה.
הריח והטעם לא עוזבים אותי אף פעם,
וכוכב אחד עוקב אחרי לכל מקום,
הים והשמיים וההשתקפות במים,
כל דבר מזכיר לי אותה.
הדרך למכולת והסוכר,
והמים שנופלים על הגגות,
הירח והריח על הסוודר,
כל דבר מזכיר לי אותה.
ליטוף בראש ונשיקה בלחי,
ואיש עצוב בתחנת רכבת,
עתיד ורוד ממש לא מחכה לי,
כל דבר מזכיר לי אותה.
הריח והטעם לא עוזבים אותי אף פעם....
ידית עולה וחריקה של דלת,
ועץ אחד בודד ומכופף,
הגב המתרחק כשאת הולכת,
כל דבר מזכיר לי אותך...
הריח והטעם לא עוזבים אותי אף פעם....
כל דבר מזכיר לי אותך, זה מזכיר לי ,
כל דבר מזכיר לי אותך, זה מזכיר לי,
כל דבר מזכיר לי אותך.
|
||||
6. |
להציל אותה
05:04
|
|||
|
די חכם ומוצלח.
יש לו המון חברים,
חן-אישי וכריזמה.
צחוק מקסים
שמתגלגל על אוזני
כמו איזה סלע מהר גבוה.
היא מולו מחייכת,
מאושרת.
חצאים משלימים, היא אומרת.
לגופה חצאית מסחררת.
נשמות תאומות, ושלל שטויות
שנשים כמוה אומרות.
הוא בחור מסודר,
ובנאדם מקושר.
לבבי אך קשוח.
סתם נפוח.
חלקים מתאימים בתוך פאזל,
היא כמו קולה והוא כמו הגזים.
תתנדף מהנוף רחוק-רחוק,
תן לי את החלק שלי.
היא לא מבינה אותי,
או שמבינה טוב מדי.
אולי זה אני שטועה אנושות?
זה דורש מאמץ,
זמן והמון סבלנות.
שיחזיקו ידיים
בינתיים.
איזה זוג נהדר משמיים!
הלוואי ויפלו לתוך מים
עמוקים וקרים.
אני אקפוץ
להציל אותה מפניו.
היא לא מבינה אותי,
או שמבינה טוב מדי.
זה בטח אני שטועה בגדול.
מחליפים מתנות, איזה יופי.
לבבות פועמים בול בדופק.
במקצב מדויק, ורק אני
מנגן בקצב שלי.
|
||||
7. |
בלרינה
05:36
|
|||
|
כמה חינניות, באישה אחת,
כמה אישה, תחת השמלה,
תרקדי, אותך לא יעצרו,
תרקדי, אותך לא יעצרו.
צאי בצעד, של ריקוד עליז,
אישה כמוך, צריכה לדעת להעיז,
את הריקוד שלך, אי אפשר להפסיק,
את הריקוד שלך, אי אפשר להפסיק.
אז מה אם אמרו,
שאת גדולה מדי, שאת גדולה מדי,
אז מה אם אמרו,
שאת לא גמישה מספיק, שאת לא גמישה מספיק.
תמשיכי לרקוד, תמשיכי לחייך
תמשיכי לרקוד, תמשיכי לחייך.
בלרינה, כה רכה ואוורירית,
כמה כריזמה, כמה כשרונית,
את הריקוד שלך, אי אפשר להפסיק,
את הריקוד שלך, אי אפשר להפסיק.
אז מה אם אמרו,
שאת גדולה מדי, שאת גדולה מדי,
אז מה אם אמרו,
שאת לא גמישה מספיק, שאת לא גמישה מספיק.
תמשיכי לרקוד, תמשיכי לחייך,
תמשיכי לרקוד, תמשיכי לחייך.
|
||||
8. |
אדם וחדרו
06:50
|
|||
|
עִם בֹּקֶר יוֹצֵא הָאָדָם מִבֵּיתוֹ.
בַּאֲרֶשֶׁת־אֵיבָה עַל פָּנָיו מְטַפֵּחַ
הַחוּץ שֶׁמִכָּל מַרְאוֹתָיו מַבְעִיתוֹ
נֶשֶׁם זָר שֶׁל הַחַי הַדּוֹמֵם הַצּוֹמֵחַ.
קוֹלוֹת וּמַרְאוֹת - כֹּה אוֹיְבִים וְזָרִים.
עוֹד דָּבֵק בְּגוּפוֹ בִּקְפָלָיו שֶׁל הַבֶּגֶד
הֶבֶל חַם שֶׁל חֶדְרוֹ - מִמַּגַּע הַדְּבָרִים
וּמִסּוֹד נְשִׁימַת רָהִיטִים מְמֻזֶּגֶת.
רַגְלָיו לְחִנָּם תְּנַסֶּינָה לַחְרוֹת
עִקְּבוֹת צְעָדָיו בִּרְחוֹבוֹת שֶׁהֵרִיעוּ.
בְּלָשׁוֹן לוֹעֲזִית שֶׁל רֵיחוֹת וְצוּרוֹת
יְקַדְּמוּהוּ בָּתִּים בִּפְנִימָם כִּי נָכְרִי הוּא.
כּׂה עַד עֶרֶב יָשׁוּט בְּעוֹלָם מְקֻטָּר
רְעָשִׁים וּדְמָמוֹת וְנַפְשׁוֹ בּוֹ רוֹגֶזֶת
כְּאִילָן בַּדְּרָכִים הַמְצַפֶּה לְמָטָר
שֶׁיִּשְׁטׂף הָאָבָק מֵעַלְוָה וּמִגֶּזַע.
וְעִם עֶרֶב יָשׁוּב מְעֻמָּס אֶל סִפּוֹ
וְיִפְרֹק נֵטֶל זָר כְּסַלִּים מֵעַל שֶׁכֶם.
כַּעֲרֹג עֲדָרִים עַל אֵבוּס וּמִסְפּוֹא
אֶת הַמַּיִם יַחְמֹד
וְיִבְצַע אֶת הַלֶּחֶם.
וְטוֹב שֶׁכִּסֵּא וְשֻׁלְחָן לֹא לָבְשׁוּ
אֶת צִבְעֵי הַשָּׁשַׁר. עֵצוּתָם הַמְחֻסְפֶּסֶת
מְפַתָּה אֶל הַפַּת וְאֶל בְּשַׂר הַקִּשּׁוּא
אֶת הַשֵּׁן הַנּוֹגְסָה וְלוֹעֶסֶת לוֹעֶסֶת.
וְשׁוּב יִתְבַּשֵּׂם מִנְּשִׁימַת עֲצָמִים
מִמַּגַּע כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ וּשְׂכִיָּה מְעַנֶּגֶת
הָאָדָם בְּחֶדְרוֹ!
פּׂה עִצְּבוּ הַיָּמִים
גִּנּוּנָיו שֶׁל הַגּוּף וְכָל קֶמֶט בַּבֶּגֶד.
הָאָדָם וְחֶדְרוֹ.
הָרָהִיט וּבְעָלָיו.
בִּשְׁכֵנוּת שֶׁל רָצוֹן מֻרְגָּלָה וּמְדֻיֶּרֶת.
וּבַלַּיְלָה - דְּמָמָה
כְּרִשְׁרוּשׁ הֶחָלָב
כַּשְּׁתִיקָה שֶׁל הַדְּבַשׁ בְּחַלּוֹת הַכַּוֶּרֶת.
|
||||
9. |
רגוע
05:09
|
|||
|
לא לצעוק על השכנים ולא ללכת מכות
לא לשרוק לנשואות, גרושות וגם אלמנות.
לא לדרוך על אנשים שמשתזפים על החוף
אני מבטיח להיות אדם חדש סופסוף.
לא לצפור כמו משוגע כשמתעכבים ברמזור,
לא לטרוק יותר דלתות וחלונות לא לשבור,
לקלל פחות ולא לקרוא לבוס שלי קוף,
אני מבטיח להיות אדם חדש סופסוף.
עוד הזדמנות מבקש ממך מותק
נרגעתי, נרגעתי! אני נשבע.
לא מסתבך, לא מתקוטט
כמו בודה יושב, אני שקט.
הנה עכשיו את אותי מעצבנת
אבל לא תצליחי, אני נשבע.
לא מאבד את השליטה
לא מתחרפן, אם אין סיבה.
רגוע!
לא להתפרץ בלי תור כשמחכים לרופא,
לעבור לתה ירוק ולהפחית בקפה,
לא לירוק בקול מפחיד על מדרכות ברחוב,
אני מבטיח להיות אדם חדש וטוב.
לא למרוח על קירות מתנס מילות נקמה,
לא לקדוח לך במוח ולשמור על רמה,
לא לשפוך מהחלון את האשפה לחצר,
מילה שלי, אני מבטיח לך להשתפר.
עוד הזדמנות...
מדבר חלש ובנימוס לאמך המקסימה
מדבר חזק אל תוך האוזן של אביך שישמע
אני רגוע ואני לא מתעצבן, אני נושם לאט - לאט
אני חושב הרבה, עונה תשובות יפות,
מחייך מהלב :)
|
||||
10. |
שלוש זקנות
05:37
|
|||
|
בָּעֶרֶב הָאָפֹר עַל יַד הַבַּיִת הַלָּבָן
יוֹשְׁבוֹת שָׁלֹש זְקֵנוֹת וְצוֹפִיּוֹת אֶל נִכְחָן.
וְהָס סָבִיב.
כְּאִלּוּ בִּמְעוּפוֹ קָפָא פִּתְאֹם הָעַיִט.
שָׁלֹש זְקֵנוֹת יוֹשְבוֹת עַל יַד הַבַּיִת.
וּמִי־שֶׁהוּא דוּמָם סוֹרֵג מֵעַל רֹאשָׁן
פֻּזְמָק כָּחֹל בַּנֻּסָּח הַיָּשָׁן.
צְנֵפַת זָהָב בָּאֹפֶק מִתְגּוֹלֶלֶת.
שָׁלֹש זְקֵנוֹת רָאוּ לְפֶתַע יֶלֶד.
שָׁלֹש זְקֵנוֹת הִתְעוֹרֵרוּ פִּתְאֹם
וְנֶאֶנְחוּ: מִסְכֵּן... וַדַּאי יָתוֹם...
וְאַחַר־כָּךְ נִגְּשׁוּ. לִטְּפוּהוּ עַל הַלֶּחִי.
הַיֶּלֶד הִתְבּוֹנֵן - וְהִתְפָּרֵץ בְּבֶכִי.
וְאַחַר־כָּךְ בָּא לַיִל כְּיֶלֶד לֹא־מוּבָן.
שָׁלֹש זְקֵנוֹת חָמְקוּ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַלָּבָן.
וְהָס סָבִיב.
רַק אֵיזֶה עִלָּבוֹן עוֹד הִתְחוֹגֵג כְּעַיִט
מֵעַל לְדַף סַפְסָל שֶׁנִּתְרוֹקֵן עַל־יַד הַבַּיִת.
|
||||
פיל בסירה Israel
פיל בסירה
מכונת זמן מוסיקלית
הפרויקט האקוסטי של
אלון ויגאל מרקוס
פיל בסירה recommends:
Dalit is a creative soul, with so much invention in harmony, melody and rhythm, but at the same very delicate soul, that talks without preaching on the most important things that we take for granted.
go to albumIf you like פיל בסירה, you may also like:
Featuring members of Seachange (Matador /Glitterhouse Records), Dearest took 8 years to craft their haunting LP.
go to album
Ma délire - Songs of love, lost & found
by Myriam Gendron
Montreal singer-songwriter Myriam Gendron's sophomore album, a mix of standards and originals, keeps living folk traditions vital.
go to album
The haunting new record from Canadian folk artist Avi C. Engel bridges old and new traditions with a minimalist approach.
go to album
A vibrant vision of "Central Americana" from the Costa Rica-based artist, blending heartland devotionals with playful Tropicália grooves.
go to album
The Nothing
by The Last Dinosaur
Jamie Cameron conveys heartbreak and loss with violins, acoustic plucking, tambourine beats, and whispered lyrics.
go to album
